#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רסז. 1) לאחר כמה זמן נחשב שהטעם פגום 2) מה הדין ומדוע אם באותו הזמן לאחר בישול איסור או חלב בישל מים ואחר הזמן בישל בשר?<br>	"כתבו התוס' (ד""ה בת יומא):<br>1) לרש""י ור""ת לינת לילה פוגמת ולר' ברוך בספר התרומה רק לאחר מעת לעת.2) לאחר איסור - הבשר אסור דהמים נחשבים כמו האיסור לפי שנעשו נבלה. לאחר חלב - הבשר מותר שהרי המים היתר, דלא אמרינן חתיכה עצמה נעשית נבילה אלא באיסור, ועוד דאיכא ג' נותני טעם של היתר, החלב שנבלע בכלי וממנו למים ומן המים חזר ונבלע בכלי."	עבודה זרה עו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רסט. כיצד מכשירים סכין של עובדי כוכבים שאין בה גומות לאכול בה<br>1( צונן 2( רותח? 	"1( שפה, ופי' רש""י ללטש באבן של נפחים וי""א משפשפה בבגד צמר שאינו חלק, ונועצה בקרקע שאינה עבודה עשר פעמים <sup>קנט</sup>. וכתבו התוס' )ד""ה אמר( שהקרקע לא תהיה רכה וגם לא קשה יותר מדאי.<br>2( רש""י כתב שצריך להגעילה ברו תחין ובכלי ראשון. לר""ת ]אם היתרא בלע סגי בהגעלה אבל כאן איסורא בלע[ סכין גדולה צריכה ליבון שדרך לצלות בה בשר ולסכין קטנה שאין דרך לצלו ת בה בשר סגי בהגעלה. וריב""א מצריך ליבון גם בסכינים קטנים לפי שפעמים דרך להפוך בהם בשר, ור""ת אומר דזה אינו קרוי תשמיש ע""י האור כיון שאין תשמישו קבוע ע""י האור ולכן סגי בהגעלה. ולרבינו ברוך דעת הירושלמי שלסכין קטן סגי בנעיצת קרקע אפילו לחתוך בו רותח ורק בגדול בעי ליבון <sup>קס</sup> ."	עבודה זרה עו: ותוס'		
